בהיסטוריה של דוקאטי ובהסבר על מערכת הדזמו ציינו את הקוצ'יולו, הדגם הראשון של החברה, ואת ה- 125 ספורט שהיה האופנוע הראשון עם מערכת דזמו. כעת, בחלק זה, נזכיר קצת דגמים שיוצרו על ידי דוקאטי ואשר היוו דגמים פורצי דרך או נקודת ציון חשובות בהיסטוריה של חברת דוקאטי.

1964 - דוקאטי אפולו

אחד הראשונים שהיוו פריצת דרך בדברי ימי דוקאטי היה דגם האפולו שתוכנן בתחילת שנות ה- 60 של המאה הקודמת בעקבות דרישתה של חברת ברלינר האמריקאית לבנות דגם גדול אשר יתחרה בהארלי-דיווידסון, בעיקר על ליבה של המשטרה בארה"ב. ב- 1964 הוצג האפולו, אופנוע עם מנוע V4 בנפח 1260 סמ"ק עם הספק של 100 כוחות סוס ומשקל יבש של 270 ק"ג (ההארלי דווידסון לשם השוואה ידעו להפיק רק 55 כ"ס). האפולו היה האופנוע הראשון של דוקאטי שבו הוצג מנוע ה- L שהפך להיות אחד מנקודות הציון של החברה - שתי בוכנות בזווית של 90 מעלות ביניהן. בגלל מנועו החזק של האפולו שהקדים את זמנו, לא נמצאו באותה תקופה צמיגים מתאימים שיחזיקו מעמד, ובנסיעות המבחן הרס האופנוע את הצמיגים, כתוצאה מכך הורד ההספק ל- 65 כ"ס. אבל אז נעלם כל יתרונו של האופנוע ובגלל מחירו היקר למכירה ואחזקה לא המשיך לפס הייצור. שני אבות טיפוס נבנו בסה"כ, אבל תצורת מנוע ה- L תיחרט במוחו של טאגליוני לעתיד לבוא.

1968 - דוקאטי מארק 3

הדגם הבא בציון דברי ימי החברה היה הדוקאטי מארק (או סימן) 3. היה זה דגם סינגל שיוצר בנפחי 250 ו- 350 סמ"ק ואשר המשיך ליין מצליח של החברה לדגמים קטני נפח. המיוחד בדגם הזה היה שזהו הדגם הסדרתי הראשון של דוקאטי בעל מערכת הדזמו לפתיחה ולסגירת שסתומים. עד אז נעשה שימוש במערכת הדזמו רק באופנועי המירוץ של החברה אך מהמארק 3 ואילך החלו בדוקאטי בהכנסת מערכת הדזמו גם לדגמים סדרתיים.

1968 - דוקאטי סקרמבלר

ברלינר, שהיה היבואן האמריקאי של תוצרת איטלקית כגון דוקאטי, מוטוגוצי ולברדה, הפך את דגמי הסינגל שמכרה דוקאטי כגון המריאנה לדגמי עפר - או סקרמבלרים - כדי לספק את תאוות השטח של האמריקאים. בשנת 1968 ירד סופסוף מפס הייצור דגם סקרמבלר ייעודי של דוקאטי שגם נקרא כך. הוא יוצר בנפחי 250 ו- 350 סמ"ק, וב- 1969 הוא יוצר גם בנפח 450 סמ"ק. הסקרמבלר הציג ביצועים טובים יחסית לאותה תקופה אך בעיקר הציג עיצוב איטלקי מושך. ב- 1970 קיבל גם הסקרמבלר 450 את מערכת הדזמו. הסקרמבלר יוצר עד 1974. ב- 2014 החייתה דוקאטי את השם "סקרמבלר" עם דגם הומאז' לדגם מקורי המבוסס על מנוע ה- L טווין מקורר האוויר שלה. הדגם זכה להצלחה עולמית עם למעלה מ- 55,000 יחידות שנמכרו בתוך 4 שנים, וייצר מיד גל חיקויים מצד מרבית יצרניות האופנועים.

1970 - דוקאטי 750GT

זהו כנראה הדגם החשוב ביותר של דוקאטי שהחל את מסורת ה- L טווין בחברה והיה בעצם הדגם דגל הנפח הסדרתי הראשון שלה. ה- 750GT נולד בעקבות חשיפתו של ההונדה 750CB ב- 1969. אצל דוקאטי (שכמו תמיד הייתה במצב כלכלי קשה), התחלפה בדיוק ההנהלה וזו החליטה על ייצור דגם גדול שיצליח להתחרות מול היפנים ובעיקר בשוק האמריקאי. ההנהלה החדשה גם הבינה שהדגם צריך להיות מיוחד ולא עוד טווין מקבילי וביקשה מטאגליוני לתכנן את הדגם בהתאם. בעקבות ניסיונו עם האפולו בחר טאגליוני בתצורת ה- L טווין, כלומר חצי מנוע של האפולו, וכך במרץ 1970 השלים טאגליוני את התכנון וארבעה חודשים אח"כ נערכו מבחני הרכיבה הראשונים. תוצאות המבחנים והאמינות שהפגין האופנוע הדהימו את כולם כך שבספטמבר 1970 הוא הוצג לעיתונאים וביוני 1971 כבר היה בייצור. האופנוע בעל נפח 750 סמ"ק הפיק 60 כ"ס ושקל רק 185 ק"ג, משקל יבש. בתחילה יוצר האופנוע עם שסתומי קפיצים ובעקבות הנצחון של פול סמארט במירוץ האימולה 200 על דגם 750GT עם שסתומי דזמו, יוצר ה- 750GT בשנים 1973-1974 עם מערכת הדזמו. סה"כ יוצר הדגם בשנים 1971-1974. מן הדגם הזה התפתחו דגמי ה- 750SS, ה- 860GT ודגמי ה- 900SS על נגזרותיהם כולל דגם ה"מייק היילווד רפליקה" המפורסם.

1978 - דוקאטי פאנטה

הדוקאטי פאנטה הוא אולי הדגם השני בחשיבותו בחברת דוקאטי ואשר השפיע ומשפיע על אופנועי החברה כמעט ארבעים שנה אחרי צאתו. הדגם נולד לאחר שבתחילת שנות ה- 70 של המאה הקודמת על מנת להגדיל את מכירות האופנועים, ניסתה חברת דוקאטי לפתח ולייצר גם צמד אופנועים זולים יותר שהתבססו על מנוע טווין מקבילי (בניגוד לדעתו של טאגליוני אשר לא השתתף בתכנונם), אלו נקראו 500 ו- 350GTL. ב- 1976 בעקבות הכישלון של דגמים אלו במכירות, בעיקר עקב בעיות אמינות, התבקש ד"ר T לתכנן דגם 500 חדש. טאגליוני שצפה את הכישלון חייך, ניגש למשרדו ושלף את התכניות לדגם הפנטה אותן הכין מבעוד מועד והתבססו על דגם ה-GP של החברה מתחילת שנות השבעים. המנוע היה ה- L הטווין המוכר של דוקאטי עם שני שסתומים לצילינדר ומערכת שסתומים דזמודרומית. בנוסף הציג דגם הפאנטה שני חידושים שילוו את אופנועי החברה מאז ועד היום: החידוש הראשון הוא השימוש ברצועות טיימינג (לטובת אמינות), והשני שלדת הטרליס או המשולשים שבה המנוע משמש כגורם נושא עומס (מה שמאפשר מאפשר חיסכון במשקל וגם קשיחות והתנהגות כביש עדיפה). הפאנטה 500 שהפיק 52 כ"ס הוצג לראשונה בתערוכת קלן ב- 1978 ומיד יצר באז. הדגם נכנס לייצור ב- 1979. ב- 1981 הוצג הפאנטה 600 שיוצר במקביל לדגם ה- 500 סמ"ק, וב- 1984 הוצג גם דגם ה- 650 שאח"כ היה הבסיס לקאג'יבה אלאזורה המוכרת לנו בארץ. הפאנטה הוכיח את עצמו על מסלול המירוצים כאשר טוני ראטר הבריטי זכה עמו בארבע אליפויות עולם בקטגוריית הפורמולה TT2. מנוע הפאנטה שימש כבסיס לכל הדגמים שיבואו אח"כ, בין אם זה הדוקאטי פאזו, דגמי הסופרספורט של שנות התשעים והאלפיים וכמובן המונסטר האלמותי והסקרמבלר החדש. סה"כ יוצר כ- 7000 דגמי פאנטה בין השנים 1979 עד 1984.

1987 - דוקאטי 851

האופנוע מקורר המים הראשון עם ארבעה שסתומים לצילינדר. בזכות רכישת החברה על ידי חברת קאג'יבה, קיבלה סופסוף דוקאטי את היציבות הכלכלית ואת המימון הדרוש לפיתוח דור מנועי דזמו חדש. המשימה הוטלה על המהנדס מאסימו בורדי שבנה בדיוק את אותו מנוע אשר תכנן כבר ב- 1973 לקבלת תואר המהנדס שלו מאוניברסיטת בולוניה. זה היה מנוע בעל ארבעה שסתומים, מקורר מים עם הזרקת דלק שהתבסס על מנוע הפאנטה שבאותן שנים היה בעצמו בפיתוח בדוקאטי. בפברואר 1987 היממה דוקאטי את עולם האופנועים כאשר אב הטיפוס של האופנוע ניצח את מירוץ ה-BOTT בדייטונה עם הרוכב מרקו לוקינלי באוכף. הדגם נקרא 851 על שם נפח המנוע וכך נולדה לה אגדה נוספת מבית דוקאטי. הספקו עמד על 105 כ"ס, ומשקלו על 180 ק"ג יבשים. דוקאטי מיהרה להוציא את 200 היחידות הראשונות לייצור ב- 1988 על מנת שתוכל להשתתף בסדרת הסופרבייק העולמית שרק נולדה והנצחונות הראשונים לא איחרו להגיע. ב- 1990 זכתה דוקאטי לראשונה באליפות הסופרבייק העולמית עם ה- 851 יחד עם הרוכב הצרפתי ריימונד רוש וסלל בכך את הדרך ל- 14 אליפויות רוכבים ו- 17 אליפויות יצרנים בסדרת הסופרבייק העולמית. ה- 851 יזכר לעד כאופנוע שהתחיל את העידן החדש בדוקאטי.

1992 - דוקאטי מונסטר

ב- 1992 חשפה דוקאטי בתערוכת קלן אב טיפוס של אופנוע חדש - הדוקאטי מונסטר - שהיה פרי חזונו של מעצב צעיר בשם מיגל גאלוצ'י. על פי חזונו של גאלוצ'י כל מה שאופנוען צריך זה זה מושב, מיכל דלק, מנוע, שני גלגלים וכידון ללא שום פלסטיקה מיותרת. דוקאטי, שעד המונסטר קנתה לעצמה שם של יצרנית אופנועי ספורט קשים, הפתיעה את כולם כאשר הציגה דגם נייקד אול-אראונד המבוסס של שלדת המשולשים של הסופרספורט ומנוע 900 סמ"ק שנלקח גם הוא מדגם הסופרספורט. המונסטר נכנס לייצור לראשונה ב- 1993 ומיוצר עד היום, עם עדכונים עיצוביים וטכנולוגים בהתאם, והפך לדגם הנמכר ביותר של החברה עם מעל 250 אלף יחידות שיוצרו לאורך השנים, ולדגם שמיוצר הכי הרבה זמן ברציפות.

1993 - דוקאטי 916

בשלהי שנות השמונים ותחילת שנות התשעים מרכז המחקר והפיתוח של קאג'יבה בסן-מארינו היה המקום לעבוד בו. טובי המוחות הטכנולוגיים והיצרתיים ביותר עבדו שם - אנשים כמו מסימו בורדי, מסימו טמבוריני (כן, ההוא מבימוטה), מיגל גאלוצי, פייר טרבלנש ועוד. ולמרות שדוקאטי כבר הציגה שני אופנועים פורצי דרך כמו הדוקאטי 851, המונסטר או הסופרמונו, שום דבר לא הכין את העולם לשוק של תערוכת מילאנו ב- 1993, עת הושק לראשונה האופנוע היפה ביותר בעולם - הדוקאטי 916. הדוקאטי 916 היה ממשיכו של דגם ה- 888 כאשר נפח המנוע מקורר המים עלה עתה ל- 916 סמ"ק, אך היה זה העיצוב פורץ הגבולות ששבה את לב כולם. הוא לא היה האופנוע הכי פרקטי בעולם אבל גם ככה זה עם דוגמנית-על ומה לא עושים כדי שתהיה לך אחת כזאת... (חשוב לציין - ההבדל בין ה- 916 לדוגמנית-על הוא שגם בחלוף השנים ה- 916 לא מאבד מזוהרו ויופיו...). בידיו האמונות של קרל פוגרטי, היה זה האופנוע שכבר בשנתו הראשונה ב- 1994 זכה באליפות הסופרבייק, ולאחר מכן שוב בשנת 95, 98, 99 ושוב ב- 2001. ה-916 יוצר בסך הכל במשך ארבע שנים מ-1994 עד 1998, לאחריו החליף אותו ה- 996 וה- 998 שלמעט נפח המנועים שלהם, עיצובם נותר כמעט זהה.

2003 - דוקאטי מולטיסטראדה

בשנת 2003 הציגה דוקאטי את הגרסה שלה לקטגוריית אופנועי האדוונצ'ר - דגם המולטיסטראדה - שפירושו באיטלקית "דרכים רבות". ה-מולטי (בקיצור) שנוצר תחת שרביט העיצוב של פייר טרבלנש, היה המשך ישיר של הקאג'יבה גרנד-קניון והשניים אכן חולקים דימיון רב במראה. המולטי הראשון עשו שימוש במנוע המונסטר מקורר האוויר ויצא בשתי גרסאות, האחת בנפח 1000 סמ"ק והשניה בנפח 620. כמו ה- 999, כך גם המולטיסטראדה התקבל באופן ספקני על ידי הקהל, כאשר התגובות נעו בין שונאים את העיצוב לבין אוהבים את התנהגות האופנוע. בשנת 2010 עבר הדגם תכנון מחדש והלה קיבל את מנוע הטסטה-סטרטה בנפח 1198 סמ"ק של אופנוע הסופרבייק של החברה. כל הדגמים צוידו במיטב החידושים הטכנולוגיים שיש לדוקאטי להציע, כגון מערכת בקרת אחיזה, מפות מנוע שונות בהתאם לסוג הרכיבה כגון: ספורט, גשם, תיור ואנדורו. כמו כן צוידו הדגמים היקרים יותר במתלים אלקטרוניים המתכוננים חשמלית.

2018 - דוקאטי פניגאלה V4

הדוקאטי פנגאלה V4 הוא האופנוע הארבע צילינדרי הראשון של דוקאטי בייצור סדרתי כמותי (בשנת 2006 ייצרה דוקאטי את הדזמוסדיצ'י RR שהיה בעצם אופנוע ה- GP של החברה בגרסה חוקית לכביש. אך זו הייתה בעצם מהדורה מוגבלת וחד פעמית של 1500 יחידות בלבד). לאחר שמיצתה את האפשרויות ההנדסיות והטכנולוגיות ממנועי הL טווין, הבינו בדוקאטי שאין ברירה אלא לעלות לארבעה צילינדרים. המנוע הוא מקורר מים בנפח 1103 סמ"ק המפיק 214 כוחות סוס (בגרסת הבסיס). האופנוע מצוייד במערכות אלקטרוניות רבות כגון מערכת למניעת ווילי, מערכת בקרת אחיזה, מערכת בקרת החלקה, ומערכת ה-ABS שתוכננה עבור מהירות פניה גבוהה. בניגוד לאופנועי החברה בעבר, המנוע בפניגאלה V4 אינו משמש כגורם נושא עומס אלא יושב דווקא בשלדה די קונבנציונאלית של קורות אלומיניום העוטפות את המנוע משני צידיו כמו באופנועים היפנים. האופנוע יצא בשנת 2018 והוא מייצג את פני החברה לשנים הבאות. לא מן הנמנע שעם ההחמרה בתקנות זיהום האוויר יהפוך מנוע ה- V4 של הפניגאלה לעמוד התווך של החברה בעתיד לבוא.